תפריט
תפריט
שטיפת ידיים הינה פעולה בסיסית ושגרתית שרובנו לא מקדישים לה מספיק זמן או מחשבה.
האם עצרתם לחשוב היכן ובמי נגעו ידיכם היום? היכן היו ידי האדם שלחץ את ידיי בטרם הושיט ידו בנימוס? אז כדאי שתחשבו על זה, מפני שלאחר קריאת המאמר אתם תשטפו את ידיכם לעיתים תכופות יותר ותקדישו זמן רב יותר למלאכת שטיפת הידיים.
מי מאתנו אינו מפשפש בסלולרי עשרות פעמים ביום, מבקר במקומות ציבוריים, אוחז בידית הדלת (להיכנס למשרד או לצאת מהשירותים), עולה במדרגות הנעות כאשר ידיו אוחזות במעקה הבטיחות, לוחץ על כפתור המעלית, לוחץ ידיים בידידות לחבר/מכר או לחיצה יותר רשמית במסגרת עסקית, אוחז בידית הברז, לוחץ על מתג התאורה ועוד המון סיטואציות יומיומיות המערבות את כפות הידיים שלנו. כנראה שכולנו. כמו שניתן להבין מהאמור לעיל, הרוב המכריע נחשף לחיידקים, ומעטים האנשים שנוקטים אמצעי זהירות ומניעה מספקים.
רובנו אינם מודעים לעובדה כי הידיים הינן הדרך השכיחה ביותר להעברת מחלות זיהומיות.
זיהום (infection) הינו חדירה והתרבות של מיקרואורגניזמים ברקמות הגוף השונות. מתי הזיהום הופך למחלה? כאשר מופיעים הביטויים הקליניים האופייניים למחלה.
כאשר מתפתח זיהום, בדרך כלל מעורב בו מחולל אשר האדם נשא אותו. מחוללים מועברים על ידי גורמים רבים (כגון: בני אדם, בעלי חיים, פירות, ירקות ועוד).
נכיר מושג חשוב הקרוי 'פלורה טבעית'. הפלורה הטבעית הינה קבוצת חיידקים להם תפקידים רבים ומגוונים. הפלורה הטבעית נחלקת לפלורה קבועה, אשר יושבת בשכבות העמוקות יותר של העור, ופלורה ארעית, אשר יושבת על השכבות השטחיות של העור וניתנת להסרה בקלות על ידי היגיינת ידיים נכונה. פלורה זו נרכשת לרוב על ידי מגע ישיר, ומעורבת במרבית המקרים של הזיהומים הנרכשים. אלה שמותיהם של חלק מ"ידידינו" אשר מועברים במגע:
מבדיקות שנעשו על ידי האגודה לבריאות הציבור לחדשות 10: על כפתורי המעלית נמצאו 1,030 מושבות (ורק לשם השוואה, על גבי מושב אסלת שירותים נמצאו אלף בלבד). במכונת התשלום של החנייה היו 1,380 מושבות (ולא, זאת לא פרסומת ל'פאנגו', ובהמשך תבינו למה) ובלחצנים של מעברי החצייה – 1,260 מושבות. גם מעקה המדרגות הנעות מזוהם ביותר, ועליו נמצאו יותר מ-1,100 מושבות. בכספומט תמשכו מזומנים עם ריבית חיידקים, וספירת החיידקים שם מגיעה כמעט ל-1,500 מושבות. בידיות האוטובוס, מהן אין דרך להימנע, נמצאו 2,650 מושבות. על הטלפון הסלולארי יותר מ-2,800 מושבות (אז פאנגו או מכונה?). על מייבש הידיים בשירותים היו יותר מ-3,800 מושבות ועל הידית מספר דומה. ואם ברגע זה אתה אתם מגוללים עם העכבר על המאמר, או משתפים אותו בפייסבוק, אז כדאי שתדעו – על מקלדת המחשב ישנן יותר מ-7,000 מושבות כאלו. גם בתי חולים לא חפים מחיידקים ומסתבר שוילונות בתי החולים הם מקומות מזוהמים מאוד (ליתר דיוק 41 מתוך 43 בתי חולים בארה"ב הציגו מושבות של חיידקים מסוכנים) אם המאמר תקף אתכם במאנצ' אז רק נביא לידיעתכם כי על ידית המקרר נמצאו לא פחות מ-19,800 מושבות חיידקים.
כמו שכבר ניתן לנחש, הדרך היעילה ביותר למנוע הידבקות הינה שטיפת ידיים באופן תדיר. לאחר שטיפת ידיים יסודית ישנה ירידה ניכרת במספר מושבות החיידקים (עד פי 10). כמו שניתן להבין, מטרת היגיינת הידיים הינה להסיר את אותה פלורה ארעית, בד בבד עם שמירה על עור הידיים. מקומות מסוימים, כגון בתי חולים ומרפאות, צריכים גם לנקוט צעדים נוספים כגון שימוש רב ככל הניתן בציוד רפואי מתכלה, ברזים אוטומטיים ואמצעי חיטוי מתקדמים על מנת למנוע מגע אדם עם משטחים מזוהמים.
גם רופא המשפחה שלכם או רופא מומחה צריכים לנקוט אמצעי זהירות, לרחוץ את ידיהם היטב וללבוש כפפות עבודה שיוודאו כי ידיהם אינן מזוהמות בחיידקים וכי הם לא הולכים להעביר אליכם טפילים שאינכם מעוניינים בהם. אל תרגישו לא בנוח לדרוש מהרופא לשטוף את ידיו וללבוש כפפות בטרם הוא בא אתכם במגע, זוהי חובתו!
איך לשטוף ידיים נכון? אילו דגשים יש לשים בזמן שטיפת ידיים?
ישנן הנחיות רבות ומגוונות לשטיפת ידיים, אך נתמקד במרכזיות:
- הרטבת הידיים בטרם שימוש בסבון.
- קרצוף יסודי של שתי הידיים בסבון, כולל אזור גב כף היד, מתחת לאצבעות, בין האצבעות ומתחת לציפורניים, לא להשאיר אזורים מוזנחים ולא לשכוח אגודלים.
- לזכור כי מים חמים נוטים לייבש את הידיים ולכן כדאי להשתמש במים קרים.
- שלב סופי, לאחר ששטפנו ידינו במסירות והסרנו את מחוללי הרוע מידינו, אין לעשות את הטעות הנפוצה ולסגור את הברז בעזרת כפות ידיכם או אצבעותיכם. ניתן להשתמש במרפק או במגבון בו ייבשתם את ידיכם, יש מי שיגדיל ראש ויתקין מערכת מים אשר מופעלת באמצעות פדל הניתן ללחיצה בעזרת כף הרגל.
- משך זמן שטיפה רצוי- בין 30-60 שניות, אך גם זמן קצר יותר התואם להנחיות יעשה חסד עם בריאותכם.
- ניקיון יסודי של הידיים והאצבעות מבלי לפסוח על האזורים המהווים קרקע פורייה לחיידקים.
כמו שניתן לראות באיור, ישנם אזורים המועדים לפורענות.
דרך נוספת בה ניתן להשתמש לצורך השמדת חיידקים הינה חיטוי ידיים באמצעות תכשיר אלכוהולי. מחקרים רבים מצודדים בתכשירים המכילים לפחות 70% איזופרופנול (כוהל פשוט) ולכן הם שווים אזכור. ניתן להצטייד בתכשיר שכזה ולהשתמש בו בעת הצורך, במידה ואין ברז וסבון ורוצים לחטוף ארוחה קלה, או כל אימת שחפצים. לא נרחיב על ההבדלים ביעילות, שכן, ישנם מחקרים סותרים בנוגע לעדיפות האחד על פני השני.
אחרי ששטפנו ביסודיות את ידינו, האם יש משמעות לייבוש הידיים?
ייבוש ידיים באמצעות האוויר הפתוח ולא באמצעים מלאכותיים. מחקר שנערך באוניברסיטת לידס מצא כי מייבשי האוויר הסילונים, בהם משתמשים בשירותים ציבוריים רבים, מפיצים באוויר פי 27 יותר חיידקים בהשוואה למטליות נייר. המחקר פורסם בכתב העת Hospital Infection.
מחקר זה בדק בעיקר כיצד מושפעת הסביבה עצמה בזמן ייבוש הידיים במכשיר. גם מחקר אחר באותו נושא הגיע למסקנה כי מייבשי ידיים סילונים עלולים להגביר את כמות החיידקים באוויר, בחדר בו מותקן המכשיר, ולכן יש לקחת ממצא זה בחשבון כאשר מתקינים מכשיר זה במרחב פופולארי.
בבדיקת כמות מושבות החיידק מיקרוקוקוס לוטאוס (Micrococcus luteus) שנמצאה אצל 100 מתנדבים לאחר שטיפת ידיים בסבון שאינו בקטריאלי, ובהמשך בבדיקת 4 שיטות שונות לייבוש הידיים (גליל מגבות נייר על כלי מסתובב, מגבות נייר המצויות בערימה לצד הכיור, מייבש ידיים באמצעות חום וייבוש ידיים ספונטני באמצעות האוויר) לא נמצאו הבדלים בכמות המושבות. המסקנה היא ששיטת ייבוש הידיים איננה משפיעה על כמות החיידקים.
קראנו, השכלנו. מה עוד יכול לשפר את ההיגיינה מעבר לשטיפת הידיים?
קחו מטלית, אולי מקל, ובואו נמנע מחיידקים לעכל.
שטיפת ידיים הינה פעולה יומיומית ופשוטה, שרובנו נוהגים לבצעה בלי תשומת לב מיוחדת. הגברת הידע ותשומת הלב תשפרנה פלאים את איכות החיים ותחסוכנה מכל אחד ואחת מחלות רבות באמצע הדרך. כדאי לשטוף ידיים בהתאם להנחיות המובאות לעיל ולזכור שעדיף לבזבז רגע אחד של שטיפת ידיים מאשר כמה ימים של מחלה, או חמור מזה.
