תפריט
תפריט
"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"
כבר בספר בראשית נאמר לנו כי לא טובה בדידותו של אדם. אך האם קיים לכך ביסוס מדעי? האם 'עזר כנגדו' מחייב מוסד נישואים, או שמספיקה שותפות לחיים? האם כדאי להתחתן ולא רק מאהבה?
מקובל לחשוב כי זוגות ממסדים את יחסיהם בעקבות אהבה ורצון להקים משפחה. כמו כן, יש מי שעושה זאת עבור בצע כסף, ובוודאי שמעתם לא פעם על חתונות מסיבות משפחתיות. אך האם שמעתם על חתונה למען בריאות משופרת?
"ואת הנשמה המתוקה שלי
היחידה שמדליקה אותי
ואיתך אני כל העולם
ואיתך אני כל היקום
בלעדייך אני חצי בן אדם
בלעדייך אני בעצם כלום"כאשר תקראו את המילים היפות הללו של עוזי חיטמן ז"ל, הן יכו אתכם באור שונה.
סקירה רחבה מאוד שנערכה בקרב 127,545 גברים אמריקאים מצאה כי גברים נשואים בריאים יותר מאשר גברים שהתגרשו או התאלמנו!
גברים שחיו עם פרטנרית קבועה זכו גם הם לאריכות חיים בהשוואה לגברים שחיו רווקים.
ככל שהגבר היה נשוי לאורך זמן רב יותר, סיכויי ההישרדות שלו עלו בהשוואה למקביליו הלא נשואים.
אנקדוטה מאותו מחקר, גברים שנישאו אחרי גיל 25 נטו להיות בריאים יותר מאלה שהתחתנו בגיל מוקדם יותר, אז לא כדאי להיחפז…
מחקר נוסף שהתפרסם בשנת 2013 ובחן 4,802 מבוגרים שנולדו בשנות ה- 40 גילה כי הסיכון למות בגיל צעיר בקרב רווקים גבוה יותר מאשר אנשים נשואים (מגיע עד פי 2!). זאת לאחר שהוציאו מהמשוואה גורמי סיכון נוספים.
במחקרים שהוצגו, גברים שחיו עם בנות זוג (ללא נישואים) נטו להיות בריאים יותר ממקביליהם הרווקים. גברים שניהלו חיי נישואים עם נשותיהם נמצאו הבריאים ביותר בהשוואה לשתי הקבוצות הקודמות. כלומר, נישואים שווים אריכות ימים.
יש מי שקורא שורות אלה ואומר "הכל נכון עד שמגיעים לאישתי, חוכמתה תהרוג אותי בטרם עת"
אמונה רווחת היא כי שבירת הסדר הפטריארכלי (שבו הבעל הינו המשכיל והמפרנס העיקרי) מובילה לגיל תמותה צעיר יותר אצל גברים.
מחקר משנת 2009 בדק את הסברה כי להשכלת נשים יש השפעה על תמותת בעליהם. המחקר בדק אם בקרב זוגות בהם נשים משכילות יותר מבעליהם (כלומר, בעלות השכלה אקדמאית מתקדמת יותר) קיימת תמותה מוקדמת יותר של הגברים.
התוצאות מפתיעות, לא רק שלא נרשמו שיעורי תמותה מוקדמים יותר אצל הגברים הללו, אלא אף נמצאה עלייה בתוחלת חייהם.
'הנישואים הללו שברו לי את הלב'
נהפוך הוא, מסתבר שלא רק שהם לא שוברים לך את הלב אלא דווקא מחזקים אותו, כל עוד אתה דבק בזוגיות מאושרת.
חוקרים יפנים דיווחו כי גברים רווקים נמצאים בסיכון גבוה יותר למות ממחלות לב (פי שלושה יותר מחבריהם הנישואים). אז בפעם הבאה שאתם אומרים את המשפט 'שברת לי את הלב', תנסו למצוא מישהי אחרת שתמלא את החלל שנותר, אחרת לבכם באמת עתיד להישבר, ולא רק בצורה מטאפורית.
איך נישואים משפיעים על סרטן?
יש מעט מאוד ראיות אודות הפחתת הסיכון ללקות בסרטן בקרב נשואים, והן אינן חד משמעיות. אך האם בכל זאת קיימת השפעה לחיי הנישואים בתוצאות המחלה או סיכויי ההחלמה?
מחקר שבחן 27,779 מקרים של סרטן בקרב גברים מצא כי רווקים נטו לגלות את המחלה בשלב מאוחר יותר מאשר גברים נשואים. רווקים נטו לוותר על טיפולים רפואיים בהשוואה למקביליהם הנשואים, והרווקים שכבר קיבלו טיפול היו עם סיכויי הישרדות פחותים מאשר חבריהם הנשואים.
חוקרים מאוניברסיטת מיאמי בחנו 143,063 גברים שאובחנו כחולים בסרטן הערמונית לאורך 17 שנים. הממצאים היו מדהימים; גברים נשואים שלקו במחלה שרדו בממוצע 69 חודשים לאחר אבחנת המחלה, לעומתם רווקים שרדו בממוצע 49 חודשים ואילו גרושים ואלמנים שרדו בממוצע 38 חודשים בלבד.
כפי שבוודאי חלקכם יודעים, זוגיות אינה בהכרח רק ורדים ושושנים.
מחקר בריטי שבחן 9,011 עובדי מדינה שדיווחו כי הם שרויים בלחץ (הנובע מחיי נישואים לא מאושרים) מצא כי ישנה עלייה של 34% בסיכון ללקות בהתקף לב בקרב גברים נשואים שחווים מערכת נישואין כושלת. ועל זה נאמר "רק אל תשברי לי את הלב כי בניתי עלייך…"
ואיך אפשר בלי זווית ישראלית, מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב וכלל 10,059 גברים מצא כי חיים בסביבת משפחה לחוצה ויחסים מתוחים מעלים את הסיכון ללקות בשבץ מוחי, בהשוואה לאלו החיים חיי נישואים מאושרים ונינוחים.
בגלל הפרובינציאליות נתעכב על תוצאות המחקר הישראלי, 3.6% מהנבדקים במחקר דיווחו כי אינם מרוצים מחיי הנישואים שלהם. בקרב אותם גברים נמצא כי הסיכון ללקות בשבץ מוחי גבוה ב- 64% לעומת גברים שדיווחו כי חיי נישואיהם מאושרים.
גם תוצאות המחקר הישראלי מחזקות את המסקנות כי סכנות טמונות בחיי רווקות נצחיים. מתוצאותיו עולה כי רווקים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בשבץ מוחי מאשר מקביליהם הנשואים. כמובן כי כל המחקרים המצוטטים הסירו גורמים שעלולים להטות את התוצאות, כמו: הרגלי הצריכה של הגברים, מחלות רקע ומעמד סוציו-אקונומי. לצערנו, המחקר לא בדק את סיכוני בנות הזוג הטמונים בנישואים.
אגב מערכות יחסים שהובילו לנישואים כושלים, אי אפשר להתעלם מהסטטיסטיקה, הלא מחמיאה בלשון המעטה, של שיעור המתגרשים (26% בישראל).
במחקר אורך של 9 שנים שבחן 10,904 גברים אמריקאים שהיו בסיכון למחלות לב נמצא כי גברים שהתגרשו היו בעלי סיכון גבוה יותר ב- 37% למות מאשר אלה שנותרו נשואים.
באופן מפתיע ואולי מעודד (לפחות את הגרושים שבחבורה), גברים שהתגרשו בשנות ה-30 המאוחרות לחייהם ולא התחתנו שוב, היו בסיכון נמוך יותר לפתח סוכרת בהשוואה לגברים נשואים. ועל זה נאמר "מתוק לו מתוק לו".
נשים נוטות לחיות שנים ארוכות יותר מגברים, גיל התמותה הממוצע שלהן גבוה יותר. אי לכך ובהתאם לזאת, הסבירות כי אישה תישאר ערירית ותתאלמן מבן זוגה הוא גבוה יותר מהסיכוי שגבר יאבד את אשתו. אף על פי כן, השכול נוטה להיות עמוק וקשה יותר דווקא אצל גברים.
חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בחנו את הסוגיה במעקב אחר 12,252 אנשים נשואים לאורך תקופת זמן של 14-23 שנים. המחקר בדק את שיעורי ההישרדות של בן/בת הזוג שנותר/ה בחיים לאחר אובדן יקיריהם. בתקופת זמן זו 3,294 נשים ו- 1,453 גברים איבדו את יקיריהם. מקבוצת הגברים שחוו שכול, 30% מתו בתקופת המחקר לעומת 15% בלבד מקבוצת הנשים.
קבוצת הגברים שאיבדו את יקירותיהן (והיו בעלי בריאות תקינה) היו בסיכון גבוה יותר למות (בשיעור של פי 2.1) מאשר גברים שלא שכלו את נשותיהן. מהו ההסבר לכך אתם שואלים? מחקר שנערך בבוסטון בקרב 1,667 גברים מצא קשר בין אובדן לבין ירידה בטסטוסטרון (הורמון המין הגברי). לשם הדיוק, המחקר מצא כי אובדן בת זוג שווה ערך לירידה של רמת טסטוסטרון הנובעת מהזדקנות של 10 שנות חיים.
מסתבר כי בריאות נשים תלויה פחות בנוכחות גברית בחייהם.
נשים רווקות בגיל העמידה לא הראו עלייה בסיכון לפתח מחלות מטבוליות (יתר לחץ דם, השמנה, סוכרת) בהשוואה לחברותיהן הנשואות.
יתר על כן, בקרב נשים שהתגרשו בשנות ה-20 המאוחרות לחייהן אף נמצאה ירידה של 31% בסיכון ללקות במחלות הללו לעומת נשים נשואות.
גברים הנשואים באושר יכולים בהחלט לזקוף לזכות הנשים שלהם גם יתרון בריאותי ניכר. מנגד, אם חיי הזוגיות אינם ממריאים, כדאי מאוד לעבוד לשיפורם ולהפחית את הלחץ והמתח המצויים במערכת יחסים זוגית שכזו. רווקים, לא צריך לרוץ ולהתחתן, בטח לא לפני גיל 25, אך בהחלט כדאי לשקול ולאמץ כמה הרגלים מחבריכם הנשואים. הרגלים כדוגמת- דיאטה נבונה, פעילות גופנית וביקורים סדירים במרפאה, בהחלט עשויים להטיב עמכם, גם אם אין בת זוג אשר מדרבנת אתכם לעשות זאת.
מה בריא, מגזין בריאות עם נימה מדעית !
